לא יודע מה לגבי הילדים שלכם, אבל לילדים שלנו לא באמת אכפת מהארכיטקטורה הבארוקית של וינה או מההיסטוריה העקובה מדם של הקולוסיאום ברומא. מבחינתם, "טיול עירוני" זה פשוט קוד ל"ללכת המון ברגל בלי מטרה ברורה".
אז איך הופכים הליכה מפרכת של קילומטרים למשימה חוויתית וכיפית? אז מסתבר שלא צריך לעבוד קשה, Geocaching כבר עבדו בשבילנו!
הכירו את ה-Geocaching, משחק החפש את המטמון הגדול בעולם, הוא מבוסס על מיקום (GPS), הוא קורה ב-190 מדינות (כן, גם בישראל), והוא הולך להציל לכם את הטיול הבא.
מה זה בכלל?
בעולם מוחבאים מיליוני "מטמונים" (Caches). אלו קופסאות בכל הגדלים – מקופסת פילם זעירה ועד ארגזי תחמושת – שמוסתרות בנקודות עניין, בפארקים, ואפילו סתם בפינות רחוב מקריות. המטרה שלכם? למצוא אותן בעזרת ניווט בטלפון.
איך זה עובד:
- מורידים את האפליקציה: חפשו Geocaching בחנות האפליקציות בנייד (אייקון ירוק). הגרסה החינמית מעולה ומספיקה לכל טיול משפחתי.
- בוחרים מטרה: פתחו את המפה ותראו עשרות נקודות מסביבכם. כל נקודה היא מטמון. האפליקציה תראה לכם כמה אתם קרובים (ברמת המטרים).
- המרדף מתחיל: כאן הילדים נכנסים לתמונה, והופכים לנווטים עם המפה, ולגששים שמחפשים תיבת אוצר. ככל שמתקרבים, הרמזים באפליקציה הופכים לקונקרטיים יותר (למשל מתחת לספסל הירוק, או בתוך החור שבעץ).
הכללים: לקחת, לתת, ולשתוק
זה החלק שהילדים הכי אוהבים. בתוך המטמונים הגדולים יותר תמצאו "אוצרות" – צעצועים קטנים, מטבעות זרים, או סטיקרים.
- מצאתם? רשמו את השם שלכם ב"יומן המטמון" (דף נייר קטן שנמצא בפנים).
- לקחתם? אם הוצאתם צעצוע קטן (Swag), אתם חייבים להשאיר משהו אחר במקומו, בערך באותו שווי. אנחנו תמיד לוקחים מטבעות של עשר אגורות או חצאי שקלים ומשאירים שם בנוסף למזכרת ולאספנים. וגם סטיקרים של חללי מלחמת חרבות ברזל.
הזהרו מהמוגלגים
בעולם הגאוקאשינג, אנשים שלא מכירים את המשחק נקראים "מוגלגים" (כן, כמו בהארי פוטר). החוק הכי חשוב הוא למצוא את המטמון בלי שהעוברים והשבים ישימו לב. זה מוסיף אלמנט של חשאיות שהופך את כל העניין להרבה יותר חוויתי עבור הילדים.
אז בטיול הבא, לפני שאתם גוררים אותם לעוד מוזיאון או שיטוט עירוני חסר תכלית (=שופינג..), פתחו את המפה ותראו איזה אוצר מחכה לכם מעבר לפינה.