למה? לא באמת צריך להסביר. היעד המושלם למשפחות - מרחבי טבע עצומים, כפרים שיצאו מסיפורים של דיסני, פארקי מים ושעשועים, והמון המון אטרקציות לכל הגילאים.

כמה? בגדול - יקר. לינה יקרה, אטרקציות יקרות, עומס ותורים. אבל מחוץ לעונה הסיפור שונה. אמנם מעט קר, אבל רוב האטרקציות מקורות או מחוממות, אין תורים, ו...זול משמעותית. עשרה ימים לחמש נפשות מקצה לקצה יצא לנו כ8000 שקלים.

איך? טיסות Low cost של איזיג'ט לבאזל. אפשר גם למצוא טיסות זולות של ראיין אייר לממינגן או לקרלסרוהה, ואפשר להגיע גם מפרנקפורט, אם כי לשם הטיסות יקרות. 

מתי? תחילת אפריל קריר, אבל אטרקציות מתחילות להפתח. לא הכל. ככל שתזוזו לכיוון הקיץ יהיה נעים יותר, פתוח יותר, וכמובן יקרררר יותר. קיצר תבחרו - קר או יקר.

"איפה שאתם רואים פקקים, אני רואה מחלפים", אמר מישהו מתישהו ובאיזשהו הקשר.

"איפה שאתם רואים ביטולים, אני רואה עקיצות", אמרתי אני, ברגע שאיזיג'ט התחילו עם גל הביטולים שלהם בקיץ 2022.

וכך, בשניה שהתחילו ביטולים מאסיביים, רכשתי כרטיסים לבאזל בתאריך הכי זול שמצאתי - פברואר 2023. 60 יורו לכרטיס הלו"ש. כצפוי לאחר מספר שעות קיבלתי הודעת דחייה ואפשרות להזיז לכל תאריך שפתוח בלוח הטיסות.

אז מצאנו את עצמנו בתאריך פריים, שבוע לפני פסח, כשהילדים בחופשה, מטיילים להנאתנו ליער השחור.

על היער השחור אין באמת צורך להרחיב. יש מגוון רחב של אתרים שעוסקים בתכנון טיולים רק עבור היעד הזה. אבל על היער השחור באפריל, טרם פתיחת עונת התיירות במאי, בהחלט יש מקום להרחיב.

נכון, קריר, לא הכל פתוח, אבל זה לא מה שימנע מאיתנו ליהנות. תוסיפו את העובדה שכרטיס עלה 60 יורו, וכבר קשה מאד לבאס:)

טיסת איזיג'ט לבאזל, כארבע וחצי שעות, נוחתת בשדה התעופה באזל-מולהאוז. באזל זו עיר בשוויץ, שם משלמים במטבע פרנק שחזק מאד ביחס לשקל וליורו, ומולהאוז היא עיר בצרפת, שם משלמים ביורו. ביציאה מהמטוס אתם יכולים לבחור מאיזה צד של השדה לצאת.

אנחנו שכרנו את הרכב מחברת יורופקאר, בצד הצרפתי, שעלה זול משמעותית מהצד השוויצרי. באפריל ישנה חובה להצטייד בצמיגי חורף או בשרשראות שלג. את השרשראות מקבלים בעמדת ההשכרה, אולם חשוב לציין בהזמנה שאתם מעונינים שכן אין להם כמות מספקת.

נחתנו ביום ראשון בשבוע, השבת שלהם באירופה. בחלק מהמדינות, וצרפת ביניהן, הסופרים סגורים למעט סופרים קטנים תורנים שפתוחים, וקשה מאד למצוא אוכל, ובטח אוכל כשר, אז טיפ חשוב - אם אתם נוחתים ביום ראשון, הביאו עמכם אוכל מהארץ, גם חבילת פסטה תעשה את העבודה לילדים רעבים. 

לאחר היציאה מהשדה שמנו פעמינו לחיפוש סופר, כאמור משימה לא פשוטה, וכאשר התייאשנו נסענו אל עבר העיירה המוכרת טיטיזה, לחופו של האגם הנושא את שם זה. 

בטיטיזי לנו בFerienwohnung am Schneeberg, צימר מקסים, עם בעלת בית מקסימה עוד יותר. הצימר משקיף אל הנוף שאתם רואים בתמונה למעלה.

מזג האויר האיר לנו פנים, ונפלנו על יום מושלג. לא מה שיהרוס לנו את החויה. מה שכן, הילדים נרדמו מצוין משום שהם ספרו כבשים מדלגות בשלג, ליטרלי.

ידענו שמזג האויר מתעתע, וידענו שאנחנו עלולים לפגוש קור, ככה זה באפריל, אז התוכניות היו גמישות בהתאם.

אזור טיטיזה משופע בפארקי מים, הידוע שבהם הוא באדה-פרדייס, בו תכננו לבקר. 

אולם, מספר חודשים לפני טיולנו, נפתח פארק מים חדש, בסמוך לפארק השעשועים אירופה, בשם רולנטיקה.

אין כמו יום סגריר בשביל בילוי בפארק מים מקורה ומחומם.

אני, מבחינתי, כל היום לשבת על האבוב ולהסתובב בlazy river. גולת הכותרת. לא מגלשות ולא נעליים. את הערך הזה אני משתדל להנחיל גם לדור הבא (ובהצלחה, יש לומר בצניעות):
 

לאחר מכן נסענו לאופנבורג, שם הצטיידנו במזון ובקניות. מרכז העיר יפה.

אז כפי שאמרנו מעלה - בטיול מחוץ לעונה מזג האויר עלול להפתיע, ונדרשת גמישות. ביום שלישי מזג האויר הפתיע. לטובה. יום יפה, ומה שעוד יפה ביום שלישי זה "פעמיים כי טוב" - גם מזג אויר טוב, וגם לא בסופ"ש, או בתחילת שבוע, אלא בדיוק באמצע, וזה אומר שזה יום מושלם לפארק אירופה ללא תורים. מופע קוסם, אה וואו. בעצם, זה תחילת העונה, אפריל. לא היו תורים בכלל. זה היתרון המרכזי במחוץ לעונה.
גם בעונת השיא, מומלץ להכנס לאפליקצית הפארק על מנת להבין עומסים צפויים.
ככלל, ימי שיש-ראשון, סופ"ש, יהיו עמוסים. שני וחמישי אלו ימים שבתי הספר מעדיפים לבלות בפארקים, כך שהימים המומלצים הם אמצ"ש - שלישי ורביעי.

אם יצא לכם לעבור על פוסטים נוספים בבלוג, ודאי שמתם לב שחוץ מטבע ואטרקציות מקומיות, אנחנו ממש אוהבים לשלב פארק שעשועים אחד או יותר בטיולים שלנו. למעשה, הקריטריון השני אחרי מחירי הטיסות והלינה בהחלטה לאן לנסוע הוא קיומו של פארק שעשועים רציני במרחק סביר.
ביקרנו בפארקי דיסני באורלנדו, בגארדהלנד ובלאולנדיה בצפון איטליה, באנרג׳ילנדיה שבפולין (אחד הטובים!), אבל פארק אירופה פשוט כמה רמות מעל כולם, בקונספט, במתקנים, במגוון, וגם במופעים. כמובן שלכל פארק הייחודיות שלו, אבל כחבילה כוללת טרם בילינו בפארק מוצלח יותר, כך לדעת כל המשפחה. יתכן שהתקופה והעובדה שלא היו תורים או עומס תרמו לכך, אבל בכל מקרה, אל תוותרו.
הפארק מחולק לפי מדינות אירופה השונות, כאשר בכל מדינה מתקנים שונים המעוצבים לפי המאפיינים שלה, דוכני מזון ומזכרות מקומיים, ואוירה מקומית. 
יש לא מעט רכבות הרים, אולם גם קטנים יותר ימצאו מה לעשות.
גם בפארק אירופה, כמו בכל פארק שעשועים גדול, מומלץ להוריד את האפליקציה בכדי להתמצא, להתעדכן בתורים, ולעקוב אחר המופעים השונים.
כמו כן, בימי בילוי בפארקי שעשועים הולכים ועומדים המון - הביאו עמכם נעליים נוחות, חטיפים ושתייה, ועשו הפסקות לפי הצורך. אין טעם לנסות לטרוף את הפארק ולהספיק כמה שיותר. סמנו לעצמכם מראש מספר מתקנים שמבחינתכם הם חובה, ובנו מסלול לפיהם.

באזור היער השחור ישנם שני מוקדים של מגלשות הרים. הראשון בעיירה טודנאו, ליד הר פלדברג, מדרום לטיטיזה. אז בו, לא ביקרנו, גם משום שהיה סגור בעונה זו, וגם בגלל שביום זה ביקרנו צפונית לטיטיזה, וליד שילטאך יש אחלה מגלשות הרים - במקום שנקרא גוטאך. המגלשות גבוהות ומהירות, ניתן לגלוש מגיל 3 בליווי מבוגר, ולא יקר. במקום יש גם קיוסק קטן עם ארטיקים ומעט אוכל. שלט הוראות הבטיחות, אגב, בשלוש שפות - גרמנית, אנגלית, ו...עברית... כנראה שהוראות אלה נכתבו בדם...

בסוף היום הגענו לאתר הלינה השני שלנו - קמפינג בעיירה הצרפתית המנומנמת בופצהיים - Boofzheim. כן כן, במקום לפתוח אוהל בחוות קשואלה ליד הבית, החלטנו לשלב קמפינג בטיול באירופה. לא באמת - כאן המקום לציין שבאירופה מגוון רחב של סוגי נופש ורמות מחירים. הפעם הלכנו על אתר קמפינג בו ישנם בתים ניידים. המדובר על קראוונים גדולים, אמנם על גלגלים, אבל נייחים. בכל קראוון שכזה שניים או שלושה חדרי שינה צפופים, שירותים ומקלחת, מטבחון, פינת ישיבה, ומרפסת. את הרכב מחנים ממש ליד הדלת.

הפתרון הזה מוצלח מאד לטעמנו, אולי מעט צפוף, אבל לא יקר, ובמקומות כמו היער השחור בהם הלינה מהווה הוצאה כבדה, הוא פתרון מושלם למשפחה. 

בנוסף, בדרך כלל באתרי הקמפינג האלה, ניתן לקבל מצעים ומגבות, יש אזור עם מכונת כביסה, סופר, בריכה, ובמקרה של אתר הנופש בו שהינו הפעם - גם אגם ועצים עם המון סנאים, לפחות כך טענו בפנינו אנשי האתר. ספוילר - הם לא שיקרו.

הקמפינג בבופצהיים נמצא על גדת הריין בצד הצרפתי, ויש מעבורת חינמית בכל מספר דקות עליה עולים עם הרכב וחוצים למדינה השכנה - גרמניה. אטרקציה בפני עצמה. המקום נמצא כעשר דק׳ נסיעה (כולל השייט במעבורת) מפארק אירופה ומרולנטיקה.  מאד נוח להתמקם שם כבסיס לינה לכל הטיול.

באגם ניסינו לדוג, כרגעיל אצלנו ללא הצלחה, אז שמנו פעמינו ליער לחפש סנאים. בזבזנו חמישה יורו על שקית בוטנים + שעה וחצי על חיפוש סנאים אקטיבי, נאדה. גורנישט. כלום. לבסוף חזרנו מאוכזבים לבית הנייד שלנו, וממש ליד הבית ראינו אותו! שוכב ומשתזף לו על שביל הגישה לבית - סנאי! לצערנו היתה זו גופת סנאי דרוס, אבל היי! ראינו סנאי! למה להיות גרידיים? תכל׳ס לילדים זה הספיק, מבחינתם הם ראו סנאי בטיול...

בכניסה לאתר הקמפינג הספציפי הזה יש סופר ענק וזול עם על מה שצריך, מכבסה אוטומטית ומהירה, ואפילו מכונה אוטומטית שאופה פיצה טרייה על המקום. בזה עוד לא נתקלנו.

שילטאך מהיום הקודם עשתה לנו חשק לעוד  כפרים ציוריים עם בתי קורות עץ.
אבל... מה לעשות שילדים פחות מתחברים לנוף, אדריכלות, ובאופן כללי לכל מה שלא אטרקציה או מסך? במקרה כזה נדרש שיווק מאסיבי מותאם חתך אוכלוסיה:
״ילדים, מי זוכר את הסיפור של היפה והחיה? זוכרים את הסרט? זוכרים את הכפר היפה בו בל התגוררה? או, אז הוא היה ממש כאן. רוצים לבקר בכפר הזה?״
בגדול הייתי שמח שהתשובה היתה ״כן! איזה כיף!״, אבל התשובה באותו הרגע הייתה ״כן! יאללה בואו נראה את הסרט!!״, כך שלא היתה לי ברירה, אלא לעבור לתותחים הכבדים - ״תפסיקו כבר עם המסכים כל הזמן. רוצים לנסוע ברכבת?״

אני אוהב רכבות. ולפי דעתי המלומדת - אין דבר כזה ילד שלא אוהב רכבות. ואם הן לא באמת רכבות, אלא סתם טרקטור שסוחב בקושי כמה קרוניות על גלגלים במחיר מופקע - אפילו עוד יותר טוב!

בקיצור, היום הזה הוקדש לביקור בכפרים הציוריים של חבל אלזס. חבל אלזס נמצא על הגדה המערבית של נהר הריין, וגובל בגרמניה ובשוויץ. בירת החבל היא העיר שטרסבורג, בה ישנה קהילה יהודית גדולה. אלזס  עברה בין צרפת לגרמניה פעמים רבות בשלוש מאות השנה האחרונות, נכון לביקורנו שם ב2023 היא היתה צרפתית, וזו גם השפה המדוברת שם.

התחלנו את היום בעיר קולמר-Colmar, עיר שכולה בתי קורות עץ צבעוניים ושמורים, שכל תמונה שלה שתמצאו ברשת תעשה לה עוול. קולמר יפה יותר בלי פילטרים.
את הביקור פתחנו ברכבת תיירים, כי הבטחתי, בעלות סמלית של חמישה יורו לאדם. בקולמר יש שתי רכבות תיירותיות שיוצאות ממרכז העיר - הירוקה, שעושה סיבוב מודרך (יש גם אוזניות עם הדרכה בעברית) במרכז העיר, ורכבת לבנה, בה הנסיעה ארוכה יותר והיא עושה סיבוב שכולל נקודות נוספות. הירוקה היא המומלצת, משך הסיבוב כחצי שעה, ותוך כדי אתם מסמנים לעצמכם נקודות לחזור אליהן ברגל מאוחר יותר.

לאחר הסיור ברכבת, עשינו סיור רגלי. גם הילדים התפעלו מאד - העיר הזכירה להם כפרים מאגדות הילדים ומדיסני. הסיבוב כלל שיטוט בסמטאות וחנויות מזכרות, וכמובן ארוחת צהריים - בורגר טבעוני למהדרין. בחיפושנו מצאנו אך ורק מסעדה טבעונית אחת בקולמר. כאן המקום לציין כי בקולמר יש קהילה יהודית קטנה, ולמי שישהה שם בשבת יש איך להסתדר על אוכל כשר, תפילות שבת וכו׳.

מקולמר המשכנו בנסיעה בדרך היין של אלזס, דרך שני כפרים ציוריים - קייזרסברג -Kaysersberg וריקוויר-Riquewiher.
ריקוויר היא המרשימה מבין השתיים, אולם לצערנו תפס אותנו מבול בצאתנו מהרכב, כך שהביקור היה קצר. גם בכפרים האלה הבנייה המסורתית מטיח צבעוני וקורות עץ, והאווירה במקום מדהימה. 

דרך היין הביאה אותנו לתחנה העיקרית השנייה של היום - העיר שטרסבורג, אליה נסענו בין היתר על מנת להצטייד במזון כשר לשבת. בשטרסבורג קהילה יהודית גדולה המרוכזת באזור לא רחוק ממרכז העיר, וקיים גם עירוב, כך שהעיר מומלצת לשהייה בשבת למשפחות שומרות שבת. 
מלבד הצטיידות, עשינו שייט בעיר בסירה שקופה. השייט עובר באתרים המרכזיים של העיר, ויש הסברים באוזניות בעברית. משך השיט כשעה וחצי - מעט ארוך מדי לטעמנו, אבל מגיעים לכל האתרים המרכזיים של העיר. השייט יוצא ממזח ליד קתדרלת שטרסבורג המרשימה במרכז העיר.
מהקתדרלה יוצא גם מסלול הליכה משולט (על אף שכמובן אפשר ואף מומלץ ללכת לאיבוד בין הסמטאות) לכיוון אזור צרפת הקטנה - Le petit France, הוונציה של צרפת - בתי קורות עץ לבנים המחוברים ביניהן בתעלות. 
לשומרי הכשרות יש מגוון של מסעדות כשרות, וגם לא מעט טבעוניות. 

היער השחור ממוקם על משולש המדינות גרמניה-צרפת-שוויץ, ואם עד עכשיו התמקדנו בגרמניה ובצרפת, יום חמישי הוא יום מצוין לעשות גיחה לצלע השלישית - שוויץ.
כשעה וקצת נסיעה מטיטיזה, וכשעתיים נסיעה מהקמפינג שלנו נמצאים מפלי הריין - מפלי הניאגרה בגרסתם האירופית, מפלים עוצמתיים ומרשימים ברוחב 150 מטרים ובגובה 23 מטרים, ואלו המפלים הגדולים ביותר באירופה.
במפלי הריין ניתן לעשות סיבוב התרשמות ותצפית של חצי שעה, ואפשר גם לטייל חצי יום ויותר.
למפלים עצמם אפשר להגיע בשתי דרכים, לשתי הגדות הגדה הצפונית בה נמצאת טירת וורט, ולגדה הדרומית בה נמצאת טירת לאופן, בה יש מרפסת תצפית ממש לתוך המפלים. הערבים שם כהוגן. 
אנחנו בחרנו לשוט אל המפלים בשייט. ישנם ארבעה מסלולי שייט, אחד לגדה השניה ולמרפסת, אחד במורד הנחל, אחד שמתקרב למפלים ולרסיסי המים בסגנון Maid of the myst המוכר במפלי הניאגרה, והמוצלח ביותר לטעמנו שאותו גם עשינו - שייט עם סירה לכיוון המפלים ולסלע בין המפלים, כולל טיפוס על הסלע והיריבות מרסיסי המים של המפלים - חוויה שלוקחת כחצי שעה. הסתבר שמי שרוכש שייט באחד המסלולים זכאי לקבל גם סירת שאטל לגדה השנייה, אז שטנו לביקור קצר גם במרפסת של טירת לאופן.
לאחר מכן טיילנו בטיילת סביב המפלים ואכלנו גלידת וניל, שתומחרה בפרנקים כמו גלידת קוויאר. המחירים בשוויץ יקרים משמעותית משכנתה גרמניה.
ליד מגרש החניה יש פארק חבלים, אבל גם בגלל אילוצי לו״ז להמשך היום וגם בגלל המחיר היקר ויתרנו, והמשכנו לכיוון היעד הבא - אגם קונסטנץ, דרך עיירה שוויצרית יפהפיה - שטיין אם ריין.

שטיין אם ריין היא עיירה קטנה אך יפהפיה, ותענוג לשוטט בסמטאות שלה - מדרחוב עם חנויות יפות, מסעדות ובתי קפה, וגולת הכותרת - בתים ימי ביניימים מעוטרים ומצויירים בסגנון ייחודי. ליד מגרש החניה המרכזי ישנם שירותים חינמיים, שעבור הילדים היוו אטרקציה בפני עצמה - לאחר סיום השימוש, לחיצה על לחצן הורדת המים גורמת לאסלה להסתובב לתוך הקיר, שם היא מתנקה איכשהו, וחוזרת חזרה נקייה לשימוש הבא. בהחלט אטרקציה מרשימה וראויה לציון;)

באגם קונסטנץ, לשם שמנו פעמינו משטיין אם ריין, ישנו אי שכולו גן פורח אחד גדול - האי מיני או, הידוע בכינויו ״אי הפרחים״. האי התגלה כפנינה מלאת כל טוב - גנים מכל הסוגים, מתקני משחק לילדים עם מתקני מים ורפסודות, פינת חי, והאטרקציה המרכזית - חממת הפרפרים, בה אלפי פרפרים מתעופפים סביב המבקרים, ונוחתים על ראשיהם, ידיהם ופרצופיהם המשתאות של הילדים. ניתן לשכור רכבי גולף לתנועה בפארק, אנחנו הלכנו ברגל, ובילינו שעתיים מהנות - פשוט כי המקום נסגר. בכיף היה אפשר לבלות שם חצי יום ויותר.