אז אחרי חצי שנה רצופה במילואים, הגוף כבר עבד על אוטומט אבל הראש היה חייב, פשוט חייב, הפעלה מחדש. האישה המושלמת והרגישה (והמלכה, ועוד מלא תארים שקצרה היריעה..) שלי קלטה את המצב, נתנה לי את ברכת הדרך ופירגנה לי שבוע שלם לנקות את הראש.

היעד שדמיינתי? סקוטלנד. לברוח מהחום של יולי לירוק בעיניים, צוקים, רוח קרירה וכוס וויסקי טובה. הבעיה? אנחנו ביולי. כל העולם ואחותו פוקדים את נתב״ג, הטיסות מהיום להיום יקרות בטירוף, טיסות ישירות אין, והתקציב? נו, אתם מכירים אותי – המטרה היא להגיע ליעד בכמה שפחות כסף, גם אם זה אומר לעבור דרך חצי אירופה.

כאן נכנס לתמונה הנשק הסודי להרפתקנים, ששמעתם עליו כבר בפוסט על הזוהר הצפוני: מנוי Wizz All You Can Fly (AYCF).

רענון קטן - חוקי המשחק של מנוי AYCF

לפני שנצא לדרך הארוכה לסקוטלנד, תזכורת קטנה למי שלא מכיר את האותיות הקטנות של המנוי  המהפכני:

• חלון זמן קשוח: ניתן להזמין טיסות רק בטווח של 72 שעות לפניהן (מהיום-להיום או מהיום-למחרתיים).
• מבלי לדעת מראש: אתה לא יודע לאן ייפתחו מושבים וכמה מקומות יישארו, אם בכלל. הימור מוחלט.
• הגבלה יומית: מותר להזמין עד 3 מקטעי טיסה ביום אחד.
• המחיר: כל טיסה במנוי עולה 10 יורו בלבד (דמי טיפול).

בקיצור, פאזל אכזרי של זמינות. אבל כשיש לך שבוע חופש ותיק גב אחד קטן? זה בדיוק הזמן לצאת להרפתקה.

לפני שנתחיל, מה דוחסים לתיק גב קטן כשלא יודעים לאן טסים?

כשטסים בקונספט של "וואן בג טרוול" (One Bag Travel) עם תיק גב קטן של עשרים וכמה ליטר בלבד – שמתאים בול למידות הלואו-קוסט הנוקשות ומאפשר לכם להתנייד בקלילות – האריזה הופכת לאמנות ומדע מדויק.

זה נכון שבעתיים כשמשחקים ברולטת טיסות: מצד אחד, אתם יכולים למצוא את עצמכם בסופיה או באיטליה החמה והלחה של יולי, ומצד שני – אולי תנחתו בסקוטלנד הקרירה והגשומה, ואולי בכלל תנצלו הזדמנות של טיסה פתוחה שתצוץ פתאום לאיסלנד או לצפון נורווגיה?

הטריק הוא כזה: כל פריט חייב להיות רב-שימושי, תכליתי וקל משקל.

אז קבלו הצצה למה שנכנס אצלי לתיק Osprey Daylite 26+6 וסגר לי את כל הפינות, מקו המשווה ועד לחוג הארקטי:

ביגוד ורסטילי וקל משקל:

• מכנסי טיולים מתפרקים: הפתרון האולטימטיבי. בבוקר חם באיטליה או סופיה הם הופכים בשני רוכסנים למכנסיים קצרים וקלילים, ובערב קריר באדינבורו הם חוזרים להיות מכנסיים ארוכים ועמידים.
• חולצות (וגם פולו) קצרות ומנדפות: במקרה שלי, מתוצרת קולומביה. הן שוקלות כלום, מתקפלות לגודל של גרב, מתייבשות בשנייה ולא דורשות גיהוץ (נראה לי.. אם כי כבר קיבלתי הערות;)). היתרון הגדול שלהן הוא הוורסטיליות – הן מנדפות ונוחות מספיק ליום של טרקים בטבע, ועדיין נראות מספיק אלגנטיות ומכובדות לערב של בירה בפאב או ארוחה בעיר.
• סט טרמי דק ואיכותי: לא תופס כמעט מקום בתיק ומתקפל קטן-קטן, אבל הוא תעודת הביטוח שלכם. אם תמצאו את עצמכם פתאום בצפון הרחוק, באיסלנד או בלילה קפוא בהיילנדס – הסט הזה יציל אתכם.
• מעיל פוך דק Uniqlo Ultra Light Down: שכבת הבידוד המושלמת. נדחס לתוך השקית שלו לגודל של כדור טניס ולא מורגש בתיק, אבל מספק חום מיידי כשצריך אותו.
• מעיל גשם אטום ומתקפל: שכבת הגנה חיצונית קלה נגד רוח ומים. חובה מוחלטת לסקוטלנד, שבה הגשם יכול להפתיע אתכם בכל דקה ביום, או לכל יעד גשום אחר. אגב, מעיל הפוך שלמעלה יפסיק לחמם מהר מאד ברגע שיספוג מים, ולכן המוצר הזה הוא משלים וחובה.
• הפריט הכי ורסטילי שיש – באף (Buff): אל תזלזלו בחתיכת הבד הזו, היא עושה הכל! שמים אותו מתחת לכובע כדי לספוג זיעה, כורכים (כן כן, השתמשתי במילה כורכים!) על היד ומנגבים פנים, משתמשים בו כמגבת פנים לעת מצוא, או פשוט ככיסוי עיניים לטיסה או כשנזרקים לישון בשדה התעופה. פשוט אפס מקום בתיק ומקסימום תועלת.
• תחתונים וגרביים: כמובן, במספר מצומצם בזכות פתרון הכביסה שלנו - בפסקה הבאה...

הגיינה, עזרה ראשונה, וכביסה:

• עזרה ראשונה ותמרוקים קומפקטיים: מברשת ומשחת שיניים, מכונת גילוח קטנה לקרחת מבריקה ומלאת ברק, קרם הגנה מהשמש, וכמה תרופות חירום הכרחיות למקרה הצורך (אקמול, כמה כדורי אנטיביוטיקה לכל צרה שלא תבוא, וג'ל פניסטיל לעקיצות או גירויים).
• כביסה עצמאית בכיור: איך שורדים שבוע ומעלה עם מעט בגדים? במקום לסחוב הרים של כביסה, הבאתי כמה דפי כביסה (שלא נחשבים נוזל בביטחון של השדה כמובן), מכסה סיליקון אוניברסלי לניקוז כיור (שהופך כל כיור במלון למכונת כביסה ידנית), וחבל כביסה מאולתר שהוא תכלס חוט שפצור צה"לי סטנדרטי עם שני שאקלים קטנים לתלייה. בערב מכבסים בקלות את הבגדים הטכניים שמתייבשים מהר, ובבוקר כבר לובשים בגד נקי, יבש ורענן.

אלקטרוניקה:

• סוללת גיבוי (מטען נייד) גדולה: כי כשמנווטים ומחפשים טיסות ומלונות (וכן, קראתם נכון. גם מי שקרא מלונות מלשון מלון, וגם מי שקרא מלונות מלשון מלונה. אני חי״רניק שיודע להתכלב בהתאם) ברגע האחרון, אסור להיתקע בלי סוללה.
• מטען קיר אוניברסלי: חובה למדינות כמו בריטניה או צ'כיה שבהן השקעים שונים.
• מחשב נייד ואוזניות לטיסה: כדי לעבוד על הבלוג הזה ולשמוע מוזיקה בשעות המתנה ארוכות בשדות תעופה.

וזהו פחות או יותר! הכל רב-תכליתי, מהונדס ונכנס בקלות לתיק גב מבלי לשלם שקל אחד נוסף לחברות התעופה על טרולי או מזוודה (לפחות לא בשלב ההלוך...). כשהתיק שלכם ארוז ככה, אתם מוכנים לכל הרפתקה שתיפתח בפניכם.

יום ראשון: מתחילים באלתורים – סופיה ופראג ביום אחד

בראשון בבוקר התייצבתי בנתב"ג. הטיסה היחידה שהייתה זמינה במנוי "מעכשיו לעכשיו" לכיוון אירופה הייתה לסופיה, בולגריה. אמרתי יאללה, זורמים.

ב12 בצהריים, בתוך פחות משלוש שעות נחתתי בסופיה. במקום לבזבז כסף על מוניות, לקחתי את המטרו החדש, היעיל והזול להפליא ישירות משדה התעופה למרכז העיר.

בגלל שאנחנו בלואו-קוסט, המטרה הייתה לחוות את העיר בחינם עד טיסת ההמשך בערב:

• שדרות ויטושה (Vitosha Boulevard): המדרחוב השוקק של העיר. התיישבתי לקפה בקוסטה קופי החביב עלי מול הנוף של ההרים הרחוקים וספגתי קצת שמש.
• קתדרלת אלכסנדר נייבסקי: מבנה הניאו-ביזנטי המטורף עם כיפות הזהב שלו. הכניסה פנימה היא חינמית (מלבד צילום שמצריך תשלום, אז פשוט שמרתי את המצלמה בכיס ונהניתי מהמראה).
• חורבות סרדיקה (Serdica): שרידי העיר הרומית העתיקה שנחשפו ממש בתוך תחנת המטרו במרכז העיר. ארכיאולוגיה פתוחה בחינם לקהל הרחב.

ומסופיה - לפראג

ב-19:00 חזרתי לשדה בסופיה ועליתי על טיסת וויז נוספת (עוד 10 יורו) לפראג. אחרי הנחיתה, מצאתי בחטף מלון זול ברגע האחרון ממש בלב העיר העתיקה. זרקתי את התיק ויצאתי לבר מקומי קרוב, הזמנתי בירה צ'כית קרה בחצי מחיר ממה שתשלמו בארץ, וצפיתי עם המקומיים במשחק מונדיאל סוער.

יום שני: פראג ההיסטורית (וקצת עברית בפריימרק) וטיסת לילה

את יום שני הקדשתי כולו לפראג היפהפייה. הלכתי הכל ברגל כדי ליהנות מהסמטאות:

• מגדל אבק השריפה וכיכר ואצלב: נקודות פתיחה מעולות להרגיש את הקצב של העיר.
• גשר קארל: חציית הנהר על הגשר הגותי המפורסם (מומלץ להגיע מוקדם כדי להימנע מצפיפות המונית).
• הרובע היהודי: ביקור מרגש מחוץ לבתי הכנסת של המהר"ל מפראג ובית העלמין היהודי העתיק וההיסטורי.

לפני הטיסה עצרתי בפריימרק המקומי להשלמות קטנות, וחיכתה לי שם הפתעה קורעת: בגלל כמות הישראלים שמציפה את החנות, השילוט הרשמי של מחלקות החנות והקופות מופיע גם בעברית צחורה! הרגשתי בבית.

בלילה המראתי מפראג ללונדון גטוויק (עוד 10 יורו במנוי). מכיוון שהנחיתה הייתה מאוחרת מאוד והטיסה הבאה מוקדם בבוקר, "התכלבתי" בסטייל וישנתי כמה שעות על ספסל בשדה התעופה של גטוויק. חוסך לילה במלון לונדוני יקר, נסיעות, ותכלס היו לי כמה שעות להעביר בסך הכל עד לבידוק לטיסה הבאה.

יום שלישי: מגיעים לסקוטלנד!

ב-8:00 בבוקר המראתי מגטוויק לאדינבורו. כאן נאלצתי לחרוג ממנוי הוויז אייר, כי לחברה אין טיסות נוחות לאדינבורו (רק לגלזגו ובשעות גרועות. אה, ולא מלונדון - פרט שולי). לקחתי טיסה של איזיג'ט שעלתה 38 פאונד. לא מחירי רצפה של 10 יורו, אבל בהחלט סביר ויעיל ביותר.

ב-9:30 בבוקר כבר נחתתי באדינבורו. משדה התעופה לקחתי את הטראם הישיר והנוח (יש גם אוטובוס קומותיים) למרכז העיר והגעתי תוך חצי שעה.

בעת ההגעה לאדינברו, הצלחתי למצוא בבוקינג מלון יוקרתי ומפנק במרכז אדינבורו שהיה לו חדר אחד אחרון פנוי ללילה אחד בלבד. הם חתכו את המחיר לרצפה כדי לא להישאר ריקים, ואני הרווחתי תנאים של חמישה כוכבים במחיר של אכסניה. רק מה, זה היה ללילה אחד בלבד, אחר כך לך תחפש...

באדינברו עשיתי סיבוב שכלל את:

• הרויאל מייל (Royal Mile): הרחוב ההיסטורי הראשי שנמתח בין ארמון הולירוד לטירת אדינבורו. פשוט חוויה ללכת שם בין נגני חמת חלילים בלבוש מסורתי.
• טירת אדינבורו: צופה על העיר מלמעלה על צוק וולקני מרשים. לא חייבים לשלם על כניסה פנימה – הנוף והרחבה החיצונית שלה מרשימים ומספקים תצפית חינמית מדהימה על העיר.
• רחוב ויקטוריה (Victoria Street): הרחוב הדו-מפלסי הצבעוני והמפותל שהיווה את ההשראה ל"סמטת דיאגון" בספרי הארי פוטר. חובה לחובבי הצילום.

אה כן, בכל מקום יש נגני רחוב שמנגנים בחמת חלילים. בחיי שאהבתי את הקסם של הצליל הזה. עד שהגעתי לאדינברו. יצא מכל החורים, ויש הרבה כאלה בחמת חלילים.

יום רביעי: ההיילנדס

בשעה 6:00 בבוקר כבר עשיתי צ'ק אאוט זריז. יתרון ענק למי שמטייל רק עם תיק הגב הקטן – אפס בזבוז זמן על מזוודות או פקידי קבלה. קפה מהיר, והתייצבתי ליד הטירה כדי לעלות על אוטובוס של טיול מאורגן להיילנדס (Highlands) – פתרון מושלם וזול למי שלא רוצה לשכור רכב ולנהוג בצד שמאל של הכביש.

הנהג שלנו היה גם המדריך. המבטא הסקוטי הכבד שלו דרש ריכוז עילאי בהתחלה, אבל מהר מאוד נכנסים לקצב. כל הדרך הוא סיפר לנו על ההיסטוריה המדממת והמרתקת של סקוטלנד, וביניהן ניגן לנו שירים של אמנים ולהקות סקוטיות מקומיות. לא מבין מה האירופאים האלה רוצים מישראל, בחיי. ההסטוריה שלהם כוללת רציחות אחד של השני חופשי על הבר.

תחנות הטיול המאורגן:

1. טירת סטירלינג: טירה דרמטית ועוצרת נשימה המשקיפה על שפלת סקוטלנד.
2. מפגש עם ה-Hairy Coo: הפרה הסקוטית המפורסמת עם הפוני הג'ינג'י הארוך.
3. ארץ הכבשים: המדריך ציין נתון מטורף: בסקוטלנד יש כ-5.5 מיליון בני אדם... וסביב 7 מיליון כבשים! הן באמת נמצאות בכל פינה ירוקה על הגבעות.
4. עמק גלנקו (Glencoe): הצוקים הדרמטיים, הערפל והמפלים המטורפים. קל להבין למה המקום שימש תפאורה לסרטים הכי גדולים בעולם, כמו ג'יימס בונד סקייפול, סרטי הארי פוטר וסצינות ממלחמת הכוכבים.
5. לוך נס (Loch Ness): עשינו שייט על האגם העמוק והמסתורי ביותר בעולם. מפלצות לא מצאנו, אבל הטירה, הנופים והאגדות סביבו היו יותר ממספקים.
6. אינוורנס (Inverness): עברנו דרך בירת ההיילנדס וראינו את הטירה המשוחזרת היפה שלה.
7. פיטלוכרי (Pitlochry): עיירה ויקטוריאנית ציורית ומקסימה שהייתה התחנה האחרונה שלנו. שם טעמתי את גלידת הסינגל מאלט וויסקי המקומית בגרסה הטבעונית שלה. מעולה.

חזרנו לאדינבורו מאוחר בלילה. כדי לא לשלם הון על מלון, מצאתי חדר פנוי במעונות סטודנטים שהושכרו לתיירים בכמה פאונדים בודדים. זרקתי את הדברים ויצאתי לסיבוב פאבים קצר ברויאל מייל כדי לשמוע מוזיקה סקוטית חיה בביצוע מקומיים עם גיטרות וחמת חלילים. אווירה מחשמלת. בנקודה הזו היה גם מפגש מפתיע מאד, אבל אני מנוע מלספר עליו כרגע. מתישהו אעדכן את הבלוג לכשיהיה אפשר. סטיי טיונד...

יום חמישי: וויסקי, נסיעה לגלזגו והביתה

את היום האחרון שלי בסקוטלנד הקדשתי לזהב הנוזלי שלהם. על הבוקר התייצבתי ב-The Scotch Whisky Experience ליד הטירה באדינבורו, שם העשרתי את ידיעותיי וחיכי (יעני החיך שלי. ככה כותבים את זה??) בתחומי הוויסקי הסקוטי:

• איך מייצרים? סיור אינטראקטיבי מגניב שמסביר את כל תהליך הזיקוק והיישון בחביות.
• חמשת אזורי הוויסקי: קיבלתי כרטיס גירוד מיוחד. כשמגרדים כל אזור במפה, מריחים את הניחוחות הטיפוסיים לו (למשל, אזור האייליי הריח ממש כמו עשן כבול כבד ומעושן).
• האוסף הגדול בעולם: חדר מטורף שמכיל למעלה מ-3,640 בקבוקי וויסקי נדירים שנאספו לאורך עשרות שנים.
• הטעימות: בחדר הטעימות המעוצב קיבלנו טעימות מהאזורים השונים וכוס קריסטל מיוחדת למזכרת (שאותה לוקחים מתנה הביתה).

וכאן גם חרגתי מהכללים של עצמי... לא התאפקתי. קניתי שם בקבוקי סינגל מאלט ייחודיים שניתן להשיג רק בסקוטלנד. כדי להביא אותם לארץ, נאלצתי למכור את נשמתי לשטן וקניתי מזוודה קטנה כדי לשלוח אותה לבטן המטוס. כדי לוודא שהבקבוקים היקרים לא יישברו, קניתי עוד מזכרת אייקונית – חצאית סקוטית (קילט) מסורתית, ועטפתי בה את הבקבוקים היטב בתוך המזוודה. שתי ציפורים במכה אחת!

ומאדינברו בירת הוויסקי המשכתי לגלזגו, בירת סקוטלנד.

בצהריים לקחת רכבת מהירה של 45 דקות לגלזגו. ירדתי ישר במרכז העיר הססגונית והעמוסה במופעי רחוב מטורפים.

כדי לא להיגרר עם המזוודה החדשה, השתמשתי באפליקציה המעולה Stasher.

Stasher - שווה להכיר

האפליקציה הזו מאפשרת לכם לאחסן תיקים ומזוודות בבתי עסק מקומיים, חנויות או מלונות מורשים תמורת סכום זעום ליום. זה זול משמעותית מתאי האחסון הרשמיים בתחנות הרכבת, זה מאובטח לחלוטין ויש פריסה ענקית של נקודות בכל מרכזי הערים. ממליץ בחום, כדי שלא תזיעו מסחיבת התיקֿים, אבל גם בקור..

ואם כבר אני חורג ממנהגי ושולח מזוודה - אז נמלא אותה... עם ידיים חופשיות מתיק הגב, עשיתי סיבוב קניות מהיר לילדים בפריימרק של גלזגו לפי ההוראות המדויקות שקיבלתי מהבית, והעמסתי קצת ביגוד וציוד טכני שאני כל כך אוהב ברשתות הדיסקאונט הבריטיות המעולות Mountain Warehouse ו-Trespass שהיו בסיילים מטורפים של יולי.

ב-17:00 לקחתי את קו 500 (אוטובוס קומותיים ישיר, ובלי מזגן כמיטב המסורת הבריטית) לשדה התעופה של גלזגו.

הדרך הביתה: גלזגו -> רומא -> תל אביב

בזכות חוק ה-72 שעות של המנוי, הצלחתי "לדוג" טיסת חזור מעולה מגלזגו לרומא כבר ביום שלישי בלילה, כך שידעתי לפחות מתי אני חוזר, ושאני עומד במשימה וחוזר לשבת.

• נחתתי ברומא ב-1:00 בלילה של יום שישי.
• מצאתי פינה שקטה בשדה התעופה פיומיצ'ינו, שמתי את התיק מתחת לראש ואת הבאף עליו, ונרדמתי לשעתיים וחצי של שינה מאולתרת על הרצפה.
• ב-5:30 בבוקר כבר המראתי מרומא לישראל (עוד 10 יורו במנוי).

ב-10:00 בבוקר של יום שישי כבר נחתתי בנתב"ג. עם ריח של וויסקי במזוודה, קילט סקוטי צבעוני, וראש נקי לחלוטין אחרי חצי שנה של מילואים קשוחים – הגעתי הביתה בדיוק בזמן לשבת עם אשתי והילדים, בדיוק כמו שהבטחתי.

הרפתקה, מה אני אגיד לכם. אני אוהב את החוסר ודאות, זה מזמן הפתעות, וזה ממש ממש כיף. נסו ותיהנו.

יש לכם שאלות על אריזה חכמה ללואו-קוסט, מנוי ה-Wizz Air AYCF או על איך לתכנן טיול של הרגע האחרון בסקוטלנד? דברו איתי בתגובות!