אמ;לק
למה? כי מתי פעם אחרונה נתקעתם בפקק אחרי כרכרות עם סוסים? מתי ראיתם איכרים מעבדים את האדמה עם קלשון וקוצרים תבואה במגל ידני? לא תוכלו לחזות בכך לעוד הרבה שנים. תוסיפו על זה טבע משגע, אנשים מסבירי פנים, ומחיר זול יחסית - מוש.
כמה? אי אז הטיסות עלו גרושים (נו, קראיובה, גם הטייס צריך ווייז לשם), מחירי השכרת הרכב והלינה נמוכים, וכך גם האטרקציות. הסופרים כמו בארץ-. המטבע המקומי הוא ליי, שערו דומה לשקל.
איך? טיסות של וויזאייר לקראיובה, קו שלא קיים עוד, אולם יש טיסות וויזאייר לבוקרשט, קלוז' ויאשי, יש טיסות הייסקיי לסוצ'אבה, ויש טיסות של טארום לבוקרשט גם כן.
מתי? אנחנו נסענו בתחילת ספטמבר, כי… המחירים צנחו, אבל רומניה יפה כל השנה, בקיץ תיהנו מהטבע במלוא הדרו, מים זורמים, אתרים פתוחים, ובחורף מתפאורה מושלגת. הכי טוב תכל'ס בין לבין - באביב ובסתיו.
"קראיו מה - איפה אמרת שזה? אה, רומניה. ומה בדיוק נעשה שם? הילדים ישתעממו ויתעללו בנו. העיקר שאתה תוכל לצלם" - זו הייתה התגובה הראשונה של זוגתי לרעיון שזרקתי. בעצם השנייה. הראשונה הייתה שאין לנו כסף. מן תגובה פבלובית שכזו שנועדה לדכא לי את יצר ההרפתקנות (או לשמור על חשבון הבנק שלנו, תלוי את מי שואלים).
ברגעים כאלו חשוב להיות חזק, לזכור שאף פעם אין מספיק כסף, אף פעם אין מספיק זמן, ובתחבולות הנכונות תמיד אפשר לשווק את האטרקציות שמעניינות אותך כאטרקציות מושלמות לילדים.
הגענו בלי ציפיות כלל. מה כבר אפשר לצפות מיעד שמחיר כרטיס טיסה הלוך חזור עומד על 140 שקלים, כולל כבודה, יעד שכשמקלידים את שמו בגוגל , אפילו גוגל שואל אותך אם התכוונת לקרקוב, וינה, מולדובה, או חור אחר כלשהו.
פייר, הופתענו. לטובה.
"איפה אמרת שזה?"
קראיובה היא עיר בדרום רומניה, בירת מחוז דולז', שהוא אחד מ41 מחוזותיה המינהליים של רומניה, בחבל אולטניה. (רומניה מחולקת לשישה חבלי ארץ היסטוריים). אוכלוסיית העיר מונה קצת יותר מרבע מיליון תושבים. תכל'ס את כל זה גוגל ידע להגיד לכם, הגשתי לכם את זה כשירות לציבור.
מה שחשוב הוא הטיסה לקריובה נמשכת כשלוש שעות, שזה בול המקסימום קפאסיטי לפני שהילדים מתחילים להתחרפן, וחברת Wizz מפעילה טיסות סדירות בימים שני ושישי*.
*זה היה נכון ל2018. אני חוזר לכאן כעת, בשנת 2024, כדי לעדכן שכבר לפני שנים הקו בוטל.אין צורך להודות לי, זה עוד שירות לציבור, שמחתי לסייע.
"מה עושים שם לעזאזל?"
כששאלנו את עצמנו ואת גוגל, הצלחנו למצוא מעט מאד מידע, ועוד פחות מידע בעברית. עם זאת, מצאנו שיש מגוון חברות השכרת רכב בשדה התעופה (מזכיר יותר את תחנת האוטובוס בבית חג"י מאשר את נתב"ג, כמובן מבלי להעליב את תושבי בית חג"י. להיפך, תושבים יקרים - דמיינו שיש לכם שדה תעופה) ואפשר לשכור רכב במהירות ובזול, ולפצוח בנסיעה ארוכה למחוז המבוקש והמתויר ברומניה - טרנסילבניה, ולעיר בראשוב.
בטיול הזה לא התקרבנו אפילו לבראשוב. יש מספיק מקומות מעניינים בפריפריה הקרובה יותר.
ביישוב קטן כמו שלנו, השמועות רצות מהר, ושמועה טיסה ב140 שקלים בתחילת ספטמבר בהחלט עושה לה כנפיים. ממונעות.
לאחר כמעט חצי דקה של לבטים, חברינו היקרים נ' וה' (השמות המלאים שמורים במערכת), הזדרזו והצטרפו אלינו. הילדים בני אותם הגילאים, מה שסייע רבות להעביר את הטיול הזה בשלום.
הטיסה
כאמור, WIZZ מפעילה טיסה פעמיים בשבוע בימים שני ושישי (עדכון 2024- הפעילה, דאז). היות ולא רצינו להסתבך עם שבת, לקחנו את הטיסה של יום שני בבוקר מטרמינל 1 לקראיובה, ובשישי בבוקר מקראיובה לנתב"ג. הטיול התחיל במשחקייה המוצבת בטרמינל 1 בנתב"ג. אם נשאל את הילדים – זו האטרקציה שהכי נהנו ממנה בטיול. לאחר כשלוש שעות נחתנו ב"נמל התעופה של קראיובה" – הגדרה מפוצצת לחדר וחצי עם מסוע קטן למזודות ונציג בקרת גבולות בודד ומנומנם. המטוס נוסע על המסלול ומוריד את הנוסעים על יד דלת הזכוכית של הטרמינל. לא אוטובוס ובטח לא שרוול – הולכים ברגל דקה. היות והילדים רצו להצטלם עם המטוס, הטייס, הדיילת, נהג המשאית שמתדלק, וסמי הכבאי ברכב הכיבוי (לא באמת. לא הייתה משאית, ובטח שלא כבאית. זוגתי הטילה ספק גם בהכשרת הטייס מפאת שפם הבר-מצוה שעיטר את הרווח שבין אפו לפיו (אם יש כאן קורא מהאקדמיה לעברית, חייבים למצוא לחלק הזה שם תקני!)), הגענו אחרונים לביקורת הגבולות. היות והנציג היה גם בודד וגם מנומנם, והיות ואנו היינו האחרונים בתור – ביקורת הגבולות ארכה כארבעים דק'. הילדים בינתיים השתעשעו בגרסה המקומית של המשחקייה בטרמינל:

מיד ביציאה מהטרמינל ממוקם הדוכן של חברת השכרת הרכב אוטונום. חברת קלאסוואגן (המומלצת, גם נכון ל2024 ולשלושה טיולים ברומניה) מביאה את הרכבים לחניון שדה התעופה, או שולחת נציג לאסוף אתכם למשרדיה שלא כ"כ רחוקים משם.
מהשדה צפונה
כשתכננו את הטיול, רצינו לשלב את השילוש הקדוש – נופים, אטרקציות לילדים, וקניות. הנחיתה בשעות הצהריים המוקדמות אפשרה לנו לא להתעכב בקראיובה, ולפצוח בנסיעה בת קצת יותר משעתיים (נטו) צפונה לעיירה בשם Corbeni, שם נלון את הלילה. Corbeni היא עיירה קטנה אי שם בהרים, מעט צפונית לעיר Curtea De Arges. היא ממוקמת בתחילת כביש הטראנספגרשן מדרום, וזו האטרקציה שתכננו ליום הבא. בדרך לשם עצרנו בעיר Pitesti להצטיידות בסופר מקומי. התכנון היה להגיע לקורטאה דה ארגש ולטייל במנזרים היפים שאמורים להיות שם. אבל הילדים נרדמו באוטו, ואנחנו, מנצלי הזדמנויות ידועים, שמנו פעמינו ישר לפנסיון בו התעתדנו להעביר את הלילה. הפנסיון נקרא Pensiunea Panoramic, ויש בו חדרים מרווחים בקומה העליונה כשלכל חדר יש מקלחת ושירותים פרטיים, ובקומת הקרקע יש מטבח משותף ופינת אוכל.
בחוץ קיימת גינה רחבת ידיים, עם נדנדות ומתקנים נוספים לילדים, ונוף מרהיב. כל הטוב הזה בעלות של 130 שקלים ללילה לחדר עבור ארבעה. כבונוס מקבלים גם בעלת בית נחמדה מאד שישבה והסבירה לנו על האזור. בישלנו עם הילדים ארוחת ערב, נתנו להם לרוץ ולשחק, מקלחות ולישון.
צ'או צ'אוצ'סקו
בבוקר המחרת, לאחר השכמה מוקדמת במיוחד לקולו של הגבר המקומי, יצאנו צפונה על כביש הטראנספאגרשן המפורסם. מדובר בכביש הררי ומתפתל, שנסלל בהוראת צ'אוצ'סקו ע"י עובדים רבים שעבדו במסירות תוך שכר מכובד ותנאים סוציאליים מלאים ומפנקים, כמקובל בדיקטטורות. הכביש במקור נועד לשמש דרך מילוט עבור הרודן במקרה של, ובכן, הפיכה. לצערו כי רב, הוא לא הספיק לנצל אותו כיאות. הדרך מתפתלת ומטפסת בין יערות עבותים, כאשר בצדדים מפכים נחלים ושוצפים מפלונים. פסטורליה. הדרך גם משובצת באטרקציות, ומיד הפירוט, אבל לא לפני שנזהיר כי הכביש פתוח מספר חודשים בשנה (בשאר הזמן הוא סגור, מושלג ומסוכן), וכדאי לברר אם פתוח בתאריכים שאתם מתכננים לבקר בו (וודאי שאתם תתכננו, כשתסיימו לקרוא את הפוסט הזה).
בצד הדרך, מדווחים רבים שנתקלו בדובים. לדאבוננו עלינו המזל לא שפר.
טירת פואנרי
אם משווקים לכם את הטירה בבראן (אזור בראשוב) כטירה האמיתית של דרקולה – אז לא. הטירה כאן היא הטירה בה דרקולה נכלא. מצד שני, הטירה בבראן יפה, מרשימה ותיירותית יותר, ותכל'ס משווקים לנו גם שדרקולה היה ערפד, אז...
העלייה לטירה כרוכה בטיפוס מאות מדרגות. היות ולפי הכלל המשפחתי שלנו אנו עושים כושר בכל יום למעט ימי שלישי, ואנחנו לא מוותרים לעצמנו - כלל זה כלל, ויתרנו על העלייה ותצפתנו מלמטה.
אגם וסכר וידרארו
מדובר באגם עמוק ויפהפה, הסכור באמצעות סכר עצום. ישנה טיילת נחמדה, חנויות ומסעדות. אנחנו עשינו שייט של חצי שעה בסירת מנוע, במחיר של 35 ליי.
אגם בלאה
ה-אטרקציה של הכביש. בשיא הגובה, שוכן אגם מקסים עם מים תכולים. החניה על ידו בתשלום (מזומן בלבד, נכון ל2018). ישנה טיילת נחמדה עם חנויות, בעיקר פירות, גבינות ונקניקים, וגם מזכרות רומניות. ישנן מספר מסעדות באתר, וכן שירותים (בתשלום). מהאגם יוצא מסלול למפל בלאה, וניתן לקחת גם רכבל למפל וחזרה (שימו לב שהרכבל די יקר, והוא חוזר חזרה לאגם רק אם וכאשר הוא מתמלא, או שאתם משלמים לו כאילו היה מלא. וואלה לא סתם יצא לרומנים שם של גנבים... שימו לב שלא תתקעו! אפשר גם לשלוח נציג עם רכב לאיסוף וכך לחסוך את החזור). כאשר אנחנו הגענו לאגם בלאה, השמש בדיוק יצאה להפסקת קפה וסיגריה, כך שלא הצלחתי להוציא תמונה טובה, עמכם הסליחה, אבל יש מספיק בגוגל...
חוות הפורלים אלבוטה
בירידה לכיוון סיביו, מומלץ לקחת את הפנייה לכיוון ארפאסו דה סוס, נסיעה של עשרה ק"מ ותגיעו לחווה בה מגדלים פורלים, כאן ניתו לדוג את ארוחת הצהריים. מקום נחמד מאד עם ילדים, ופתרון א. צהריים לשומרי כשרות. מניסיון, כדי למנוע משברים, מומלץ להכין מראש הסבר לילדים למה הרגנו את הדג החמוד שהרגע דגנו… לדייגים הפחות מוצלחים שביננו - אפשר להשתמש גם בפיתיון מסוג כסף בקופה ולקבל דג.
אורך הכביש כ90 ק"מ, אולם הנסיעה מפותלת מאד. לנו לקח כחצי יום כולל העצירות לעיל. אפשר ומומלץ לעצור לפיקניק בנקודות העצירה הרבות שבכביש.
סיביו
אחר הצהריים של יום שלישי הגענו לסיביו. סיביו יפה. מאד יפה. עיר ימי ביניימית גרמנית עם סגנון אדריכלי ייחודי - בגגות יש עיניים. צ'אוצ'סקו צופה בכם. צ'או!
בסיביו הסתובבנו במרכז העיר ואכלנו ארוחת ערב במסעדה טבעונית המגישה raw food. למעשה, עד עכשיו לא הבנתי מה זה המזון הזה, אבל יש סצינה שלמה ברומניה של raw food, ולא מעט מסעדות המגישות רק מזון כזה - ללא מוצרים מן החי, כלומר, כשר סבבה.
הזמנו המבורגר טבעוני, צ'יפס לא מטוגן, חומוס שלא עשוי מחומוס (עדשים או משהו כזה), מרק ארטישוק, ושייק טבעוני כלשהו. למרות היותנו קרניבורים ללא חשש צמחונות - היה טעים ומשביע.
כאן המקום לציין כי אם חוצים את האטלנטי, קל מאד להסתדר מבחינת אוכל כשר. באירופה, ובפרט במזרח היבשת, נדרש מעט יותר מאמץ. קיימת אפליקציה נפלאה בשם happycow שמאתרת מסעדות צמחוניות וטבעוניות בסביבה שלכם.
את היום חתמנו במשחק מחבואים בדירה בעלת שתי מפלסים ששכרנו דרך בוקינג במחיר של 260 שקלים ללילה, במרכז העיר, כולל חניה.
למחרת בבוקר, שיטוט מהיר במרכז העיר, הילדים נהנו להאכיל, לרדוף, ולגרום לטראומה ליונים הרבות שמצטופפות בכיכר המרכזית. קפה של בוקר בגרסה הלוקאלית של סטארבקס, ושמנו פעמינו אל מוזיאון הכפר אסטרה, מוזיאון פתוח שנמצא ק"מ בודדים ממרכז העיר. הכניסה למוזיאון לא זולה כל כך, אבל אם הגעתם ביום יפה המקום שווה ממש.
העברנו שם ארבע שעות מרתקות שלימדו את הילדים איך חיו בעידן טרום טיקטוק. המוזיאון מציג בנייה מסורתית מקש, עץ ואבן (עד היום הילדים שלי בטוחים שהם ביקרו בבתים של שלושת החזירונים בשעה שאלה יצאו לעמל יומם), כלי חקלאות עתיקה, חיות משק ככבשים ועיזים, והכל בצורה חוויתית. העובדים לבושים בבגדים מסורתיים ובעצם מנהלים חיי שגרה בכפר - נוסעים בכרכרות רתומות לסוסים (ולוקחים אותך טרמפ), חולבים פרות, קוצרים תבואה במגל, ועוד. לאורך המסלול פזורות תחנות עם יצירה וסדנאות. ממש ממש מומלץ, הילדים היו בעננים. בצהריים גם אנחנו הצטרפנו לצוות הכפר והדגמנו לילדים כיצד בישלו פעם אורז ופסטה טרום עידן האינדוקציה, בגזייה פשוטה.
אגב, אם זמנכם בידכם, פשוט סטו מהדרכים לאזורים הכפריים, תקבלו את מוזיאון הכפר בלייב…
אחר הצהריים יצאנו חזרה לכיוון קראיובה. לנו בדרך בבקתות Pensiune the cocosi, במקום שכוח אל בשם Horezu, ב175 ליי ללילה.
קראיובה - פנינת הדרום
בבוקר, לאחר א. בוקר בריאה ומזינה שכללה לחם עם נוטלה וחמאה, יצאנו לכיוון קראיובה. לקראת הצהריים הגענו אל העיר, לאחר עצירה לקניות בעיר רימניקו ולצ'ה, ולאחר שיטוט בשדות חמניות פורחים אינסופיים שנקרה בדרכנו.
בקריובה ביקרנו במדרחוב היפה שבמרכז העיר, רדפנו אחרי יונים וטיפסנו על מזרקות בכיכר המרכזית, ואיך לא - קצת שופינג בשביל הנשמה ובשביל העונה הבאה (לילדים, לא לנו, ברור).
ישנו במלון קטן בשם לידו, מרחק הליכה ממרכז העיר.
ביום המחרת נסענו לפארק ניקולא רומנסקו, פארק טבע עירוני גדול ומוצלח. בפארק עשינו שייט בסירות משוטים, שיחקנו בגן השעשועים במקום (הילדים הדגימו לרומנים שניתן לבצע כיבוש גם על מתקנים ברומניה, ולא רק באיו"ש), וביקרנו בגן החיות הפתוח והחינמי שבפארק (הכניסה אליו היא, משום מה, דרך בית קברות...). הפארק מוצלח מאד לילדים, ולאחר מכן חזרנו למדרחוב להשלמת קניות, וקנינו קפה ודונאטס (במקום שמוכר רק דונאטס ומשתמש רק בשמן צמחי).
חזרנו למלון לשינה וארגונים אחרונים, ובארבע בבוקר השכמנו לשדה התעופה (5 דק' נסיעה ממרכז העיר), זיכוי מהיר על הרכב, והמתנה לטיסה שיוצאת ב6.
לסיכום - יעד זול וחוויתי עם הילדים, שמאפשר לצאת לחופשה מהנה במחיר לכל כיס.
בשל אילוצים ברורים (ילדים וזה) ויתרנו על לא מעט אתרים מהתוכנית המקורית (מכרות המלח בסלניק, הגעה לאזור בראשוב ובראן), אבל אנחנו ממש לא מתחרטים. יש מספיק מה לעשות ולראות בסיבוב המעגלי קריובה -סיביו.
לאחר הטיול הזה הגענו פעמיים נוספות לרומניה - פעם אחת לבראשוב וסינאיה בשלכת, ופעם נוספת לצפון רומניה - קלוז' וחבל מרמורש. עוד אכתוב על כך, אבל בינתיים קבלו קליפ קטן עם מיקס סרטונים מכל הביקורים ברומניה.
